נְתָנוֹ בְרֹאשׁ הַקָּנֶה אוֹ בְרֹאשׁ הַקּוֹנְטֹס. כָּל זְמַן שֶׁהוּא תָלוּשׁ וְנָעוּץ אֲפִילוּ גָבוֹהַּ מֵאָה אַמָּה הֲרֵי זֶה עֵירוּב. מִפְּנֵי שֶׁהוּא תָלוּשׁ וְנָעוּץ. הָא אִם אֵינוֹ תָלוּשׁ וְנָעוּץ אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב. לֵית פְלִיגָא עַל שְׁמוּאֵל. דָּמַר רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. תִּיפְתָּר בְּשֶׁהָֽיְתָה כוֹרָתוֹ אַרְבָּעָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. וְהוּא שֶׁתְּהֵא טַבֻּלָה נְתוּנָה בְרֹאשׁוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ר' מנא. הא דמכשרינן בתלוש ונעוץ והוא שתהא טבלה רחבה ד' נתונה בראשו והניח העירוב ע''ג הטבלא:
נתנו בראש הקנה וכו'. כלומר דש''מ דאין הטעם דעירוב הוי אלא מפני שהוא תלוש ונעוץ הא אם אינו תלוש ונעוץ אלא מחובר אינו עירוב וא''כ לא קפדינן אלא שלא יהא מחובר והשתא וכי לית פליגא על הא דשמואל דלעיל דקאמר תיפתר בשהיתה קורתו ארבעה דבעינן שיהיה העירוב מינח ע''ג מקום חשוב ותיפוק לן דאפי' תלוש ונעוץ לא הוי עירוב לשמואל דאין הקנה רחב ד':
22a אֵיךְ אַתְּ רוֹאֶה עָמוֹק כְּגָבוֹהַּ. אַבָּא בַּר רַב חוּנָה אָמַר. בָּאוֹמֵר. שְׁבִיתָתוֹ תַּחְתָּיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
באומר שביתתי תחתיו. כלומר למטה בבור הוא דקנה שביתה והרי הוא ועירובו במקום אחד וקמ''ל דאפילו עמוק הרבה הוא והעירוב בתחתיתו מ''מ יכול היא להיותו מטפס ועולה ומטפס ויורד ולהגיע לעירובו הלכך עירובו עירוב:
אנתן עירובו בבור פריך דקתני במתני' אפי' עמוק מאה אמה עירובו עירוב ומשוי ליה לדין דנתנו בראש הקנה דאפי' גבוה מאה אמה עירובו עירוב וקס''ד דקנה השבית' על שפת הבור ותרוייהו מיירי שהן בר''ה דומיא דאילן דרישא והשתא בשלמא גבי קנה דתלוש ונעוץ הוא ויכול לנטותו ולהגיע להעירוב וליטלו או שיעלה ליטלו ואין כאן לא משתמש באילן דלאו מחובר הוא ולא מרה''י לר''ה דאין הקנה רחב ד' אלא גבי בור הרי הוא בר''ה ועירובו ברה''י:
איך אתה רואה עמוק כגבוה:
תַּנֵּי. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. אִם בַּשָּׁדֶה אָבַד אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב. אִם בָּעִיר אָבַד הֲרֵי זֶה עֵירוּב. אִם בַּשָּׁדֶה אָבַד אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב. שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲבִיאוֹ דֶּרֶךְ שְׁבִיתָה. אִם בָּעִיר אָבַד הֲרֵי זֶה עֵירוּב. שֶׁהוּא יָכוֹל לַהֲבִיאוֹ דֶּרֶךְ פְּטוֹר. יְאוּת אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרַב. אָמַר רִבִּי בָּא בָּרֵיהּ דְּרַב פַּפַּי. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אַף פּוֹחֵת הוּא כַתְּחִלָּה וְנוֹטֵל: כְּלוּם אָמַר רִבִּי מֵאִיר לֹא בְיוֹם טוֹב. דִּלְמָא בַשַּׁבָּת. וְהָכָא בַשַּׁבָּת אַנָן קַייָמִין. אָמַר רִבִּי אַבָּמָרִי. דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא. דְּתַנִּינָן תַָּמָּן. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. קוֹשְׁרִין לִפְנֵי בְהֵמָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֵצֵא. הִיא קְשִׁירָה הִיא נְעִילָה. הָדָא דְתֵימַר. בְּמִגְדָּל שֶׁלְאֶבֶן. אֲבָל בְּמִגְדָּל שֶׁלְעֵץ נַעֲשֶׂה כְּשׁוֹבֵר אֶת הֵֶחָבִית לוֹכַל מִמֶּנָּהּ גְּרוּגְרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדא דתימר במגדל של אבן. שאי אפשר לסותרו משום סתירת האהל אבל במגדל של עץ דמסתמא לאו גדול ולאו אוהל מיקרי אלא כלי ואין בנין וסתירה בכלים הלכך נעשה כהאי דתנינן בפ' חבית שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות וה''נ יכול הוא לסתרו וליטול את העירוב:
דר''א בן יעקב היא. דאמר לעיל פ' אלו קשרים קושרין לפני הבהמה בשביל שלא תצא ולא מיקרי קשר של קיימא דלא מבטיל ליה וא''כ היא קשירה היא נעילה דין אחד להם וכלומר דמיירי נמי הכא שנעל המגדל בכעין קשר ופותחין הקשר במפתח שנעשה לכך ואעפ''י שאבד המפתח יכול הוא לחתוך הקשר שאין כאן קשר של קיימא:
יאות אמר ר''א ומה טעמא דרבנן. וקאמר ר' בא דרבנן היינו ר''מ דקאמר בפ''ד דביצה גבי בית מלא פירות וסתום ונפחת ניטל ממקום הפחת ר''מ אומר אף פוחת לכתחילה ונוטל וה''נ אע''ג שאבד המפתח יכול הוא לפחות את המגדל וליטול העירוב. ופריך כלום אמר ר' מאיר אלא ביו''ט דילמא בשבת בתמיה והכא בשבת אנן קיימין:
תני. בתוספתא פ''ב גבי פלוגתא דר''א ורבנן בנתנו במגדל ואבד המפתח ר''א אומר אם בשדה אבד אין עירובו עירוב כדמפרש טעמא שאינו יכול להביאו דרך שביתה כלומר דרך המקום שקנה השביתה שלו והוא בתוך התחום ובשדה שהיא חוץ לתחומו איירי ואם בעיר אבד עירובו עירוב שאם ימצא אותו יכול להביאו דרך פטור כלומר דרך גגות וחצרות שהוא רשות אחד ודרך פטור הוא:
מְתִיבִין רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יוּדָה לְרִבִּי יוֹסֵי וּלְרִבִּי שִׁמְעוֹן. אִילּוּ נֶאֱכַל מִבְּעוֹד יוֹם שֶׁמָּא אֵינוֹ אָסוּר. לְעוֹלָם הוּא בְהֵיתֵירוֹ עַד שֶׁיִּווָדַע לוֹ שֶׁהוּא אָסוּר. מְתִיבִין רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן לְרִבִּי מֵאִיר וּלְרִבִּי יוּדָה. אִילּוּ נֶאֱכַל מִשֶּׁחָשֵׁיכָה שֶׁמָּא אֵינוֹ מוּתָּר. לְעוֹלָם הוּא בְאִיסּוּרוֹ עַד שֶׁיִּווָדַע לוֹ שֶׁהוּא מוּתָּר.
הלכה: פיס'. נִתְגַּלְגַּל חוּץ לַתְּחוּם כול'. לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא וְנִיטְמֵאת. סָפֵק נִיטְמֵאת מִבְּעוֹד יוֹם סָפֵק נִיטְמֵאת מִשֶּׁחָשֵׁיכָה. אֲבָל אִם הָֽיְתָה סָפֵק טְהוֹרָה סָפֵק טְמֵיאָה מְעָֽרְבִין בָּהּ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. אַחַר חֲזָקוֹת הִלְּכוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אחר חזקות הלכו. לפרושי פלוגתייהו דבמתני' קאמר דטעמא דר' יוסי ורבי שמעון לפי שהולכין אחר חזקה כדמסיים ואזיל שהשיבו רבי מאיר ור' יהודה לר' יוסי ורבי שמעון ומה אילו נאכל מבעוד יום שמא אינו אסור ואמרו להן ר' יוסי ורבי שמעון דהולכין אחר חזקתו שבתחלה. ולעולם הוא בהיתרו עד שיוודע לו בודאי שהוא אסור שאירע הדבר מבעוד יום ור''י ורבי שמעון השיבו לרבי מאיר ורבי יהודה איפכא אילו נאכל משחשיכה שמא אינו מותר ואמרו להן רבי מאיר ור' יהודה לעולם הוא באיסורו עד שיוודע לו בודאי שהוא מותר שלא אירע אלא משחשיכה דסבירא להו שאין הולכין אחר החזקה שבתחלה:
גמ' לא אמרו אלא ונטמאת וכו'. כלומר דוקא כשהיא עכשיו ודאי טמאה אלא שהספק הוא אימתי נטמאת אם מבעוד יום או משחשיכה בהא הוא דפליגי במתני' אבל אם הספק בטומאה הוא אם היא טמאה או טהורה מערבין בה לדברי הכל:
משנה: נִתְגַּלְגַּל חוּץ לַתְּחוּם נָפַל עָלָיו גַּל אוֹ נִשְׂרַף אוֹ תְרוּמָה וְנִיטְמֵאת מִבְּעוֹד יוֹם אֵינוֹ עֵירוּב. 22b מִשֶׁחָשֵׁיכָה הֲרֵי זֶה עֵירוּב. אִם סָפֵק רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הֲרֵי זֶה חַמָּר גַּמָּל. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר סְפֵק הָעֵירוּב כָּשֵׁר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הֵעִיד אַבְטוֹלָס מִשֵּׁם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים שֶׁסְּפֵק הָעֵירוּב כָּשֵׁר׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יוסי ורבי שמעון אומרים ספק העירוב כשר. דאמרינן העמד דבר על חזקתו וכשהניחו היה בתוך התחום ולא היה עליו גל והיה טהור הלכך תלינן דביה''ש היה בחזקתו והוה עירוב וכן הלכה:
הרי זה חמר גמל. דומה זה כאדם המנהיג חמור וגמל שהחמור הולך לפניו והוא מנהיגו והגמל מאחוריו והוא מושכו ופונה הוא תמיד לפניו. ולאחריו כך הדבר הזה דהואיל ומספקא לן אי קנה לו העירוב והוי ביתו ויש לו אלפיים אמה לכל רוח ממקום עירובו והפסיד אלפים אמה שמצד ביתו ולהלן או שמא לא קנה לו עירובו ויש לו מביתו אלפיים אמה לכל רוח וממקום עירובו ולהלן אין לו כלום. הלכך אין לו אלא אלפים אמה שבין ביתו לעירובו דממה נפשך מישתרי באלו אלפיים אבל מביתו ואילך וכן מעירובו ואילך אין לו כלום שמכח הספק נמשך הוא לכאן ולכאן כחמר גמל:
אם ספק. אי מבעוד יום אי משחשיכה אירע זה:
מבעוד יום. דבשעת קניית העירוב שהוא בין השמשות לא חזי לאכילה אינו עירוב אבל משחשיכה הרי זה כבר קנה בין השמשות והוי עירוב. וגמרא התם עביד צריכותא דאי אשמועינן נתגלגל משום דליתיה גביה אבל נפל עליו גל דאיתיה גביה אימא ליהוי עירוב קמ''ל ואי אשמועינן נפל עליו גל דלא מצי למשקליה אלא במרא וחצינא והוי מלאכה אבל נתגלגל אפשר דנשיב זיקא ומהדר ליה לתוך התחום אימא ליהוי עירוב קמ''ל ותנא נשרף להודיעך כחו דר' יוסי דאע''ג דליתני' בעולם לא מיתסר משום ספק ותני תרומה ונטמאת להודיעך כחו דר' מאיר דאף דאיכא למימר העמידנה על חזקתה ובין השמשות טהורה הויא אפ''ה לא אמרי' חזקה לקול':
ונשרף. או שנשרף או אבד או תרומה ונטמאת:
נפל עליו גל. וכגון דבעי מרא וחצינא לפנוייה דהוי מלאכה ולא שבות:
מתני' נתגלגל. העירוב חוץ לתחום וכגון שנתגלגל שתי אמות חוץ לתחום לפי שכל אדם יש לו ד' אמות ממקום עירובו שתי אמות למזרח עירובו ושתי אמות למערב ומודדין לו אלפים משתי אמות ולהלן והואיל וכל היכא דקנה שביתה או בביתו או בעירובו לא מצי למיזל ולמשקליה אינו עירוב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source